במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of neurology, neurosurgery and psychiatry, מטרת החוקרים היתה לבדוק האם רמות הנויטרופילים והלימפוציטים בדם הפריפרי של חולי פרקינסון (PD) נקשרות עם ירידה אורכית ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות בשלב המוקדם של המחלה. בנוסף, החוקרים שאפו לבחון את המנגנונים הספציפיים למחלה העומדים בבסיס הקשרים הללו.

לצורך כך, החוקרים אספו נתונים מעוקבת Parkinson's Progression Markers Initiative. במחקר נכללו 376 חולים שאובחנו לאחרונה עם PD והיו נאיביים לטיפול תרופתי וכן 178 ביקורות בריאות ותואמות.

המטופלים עברו הערכות שנתיות, אשר כללו את החלק השלישי של מבחןMovement Disorder Society Unified Parkinson's Disease Rating Scaleי(MDS-UPDRS) לצורך הערכת התפקוד המוטורי, ו-Montreal Cognitive Assessmentי(MoCA) לצורך מדידת התפקוד הקוגניטיבי, למשך עד שמונה שנות מעקב בסך הכל. הדמיית Dopamine transporterי(DAT) נערכה בבסיס המחקר וכן ובביקורי המעקב לאחר שנה, שנתיים וארבע שנים.

מתוצאות החוקרים עולה כי בעת תחילת המחקר, חולי ה-PD הראו ספירת נויטרופילים גבוהה יותר וספירת לימפוציטים נמוכה יותר, וכתוצאה מכך הראו יחס נויטרופילים ללימפוציטים (NLR) גבוה יותר מזה שנמצא בביקורות. ספירת נויטרופילים גבוהה יותר נקשרה עם עלייה גדולה יותר בציוני החלק השלישי של MDS-UPDRS בחולי PD [אומדן (estimate): 0.25, רווח בר-סמך של 95%, 0.12 עד 0.37, p<0.001).

בהתאם, רמות נויטרופילים גבוהות יותר נקשרו עם הפחתה גדולה יותר בפעילות DAT ב-caudate (אומדן: 0.007-, רווח בר-סמך של 95%, -0.014 עד 0.001-, p=0.046) וב-putamen (אומדן: 0.0039-, רווח בר-סמך של 95%, - 0.0077 עד 0.0002-, p=0.042).

עם זאת, לא נצפו השפעות מובהקות של ספירת הלימפוציטים ושל ה-NLR על שינויים בחלק השלישי של MDS-UPDRS ובציוני MoCAאו בספיגת ה-DAT של ה-striatum לאורך זמן.

החוקרים מסכמים כי מבין הסמנים הביולוגיים שנבדקו, ספירת נויטרופילים גבוהה יותר היתה הסמן היחיד שנקשר עם התקדמות מוטורית מהירה יותר של מחלת הפרקינסון, וזאת לצד ניוון דופמינרגי ניגרוסטריאטלי מואץ בחולים אלה. עוד מוסיפים החוקרים כי השפעת הנויטרופילים והלימפוציטים על השינויים הקוגניטיביים האורכיים נותרה לא ברורה.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה